Berakhoth
Daf 25a
משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִילִּין וְחַייָבִין בִּתְפִילָּה וּבִמְזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
Traduction
Les femmes, les esclaves et les enfants sont dispensés de réciter le shema et de mettre les théphilins, mais ils sont obligés de faire la prière et la bénédiction du repas, et d’observer la loi de la mezuza (242)''La Mézouza est un parchemin qui contient les versets 4-9 du ch. 6 et les versets 12-20 du ch. 11 du Dt; on l'attache aux poteaux des portes, comme il est ordonné par ces mêmes versets.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נשים ועבדים פטורין מק''ש. ואע''פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי''ל דמ''ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד''א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ''ל ותפילין אף למ''ד שהן מ''ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ''ד סד''א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ''ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות:
וקטנים. אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק''ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק''ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן:
וחייבין בתפלה. דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים:
ובמזוזה. דמהו דתימא נקיש מזוזה לת''ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת''ת נשים פטורות ה''נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ''ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי:
ובברכת המזון. הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד''א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ''ל:
הלכה: נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
Traduction
La dispense des femmes (243)Cf. Ci-dessus, (2, 3). (de la récitation du shema et de la mise des théphilins) est basée sur le verset suivant (Dt 11, 19): Vous enseignerez mes commandements à vos fils (seulement), et non à vos filles.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נשים מנין. דפטורות מק''ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני':
עֲבָדִים מְנַייִן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֨י אֱלֹהֵינוּ י֨י אֶחָד. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצָא הָעֶבֶד שֶׁיֵּשּׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר.
Traduction
– Et pourquoi la même dispense existe-t-elle pour les esclaves? – Parce qu’il est écrit (Ibid. 6, 4): Ecoute Israël, l’Eternel est notre Dieu; il est UN. Ce qui veut dire que nous n’avons pas d’autre supérieur que Dieu, tandis que l’esclave est soumis à son maître.
קְטַנִּים מְנַיִין לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת י֨י בְּפִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָדִיר בָּהּ.
Traduction
Et pourquoi les enfants en sont-ils dispensés? – C’est qu’il est écrit (Ex 13, 9): Afin que la loi divine soit dans ta bouche, c’est-à-dire que tu sois assidu à l’étude de cette loi (et l’enfant ne l’est pas);
Pnei Moshe non traduit
בשעה שהוא תדיר בה. וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק''ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק''ש:
תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הָיוּ כוּלָּם בְּשׁוּרָה אַחַת הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין. יָֽרְדוּ לְסֶפֶד הָרוֹאִין פְּנִים פְּטוּרִין. וּשְׁאֵינָן רוֹאִין פְּנִים חַייָבִין. הֲוֵי הֲדָא דְתַנִּינָן הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה הַפְּנִימִיִּם פְּטוּרִין וְהַחִיצוֹנִים חַייָבִין מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. הֲדָא דְתַנִּי הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְהַיי דְתַנִּינָן תַּמָּן וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֶת אֲחֵרִים דֶּרֶךְ כָּל הָעָם זֶה אַחַר זֶה. וְהַמְמוּנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. ס''א ראשונה. 25a אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹמְדוֹת וַאֲבֵלִים עוֹבְרִין. מִשֶּׁרָבַת תַּחֲרוּת בְּצִיפּוֹרִין הִתְקִין רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁיְּהוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת עוֹבְרוֹת וְהָאֲבֵלִים עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל תּוֹסֶפְתָּא חָֽזְרוּ הַדְּבָרִים לְיוֹשְׁנָן.
Traduction
Nous enseignons que R. Yehuda a dit: S’il y a un seul cercle, tous ceux qui s’y trouvent doivent prier, si c’est pour l’honneur des gens en deuil (qu’ils sont venus); mais les parents (qui prennent part au deuil) en sont dispensés. Ceux (des assistants) qui sont arrivés au lieu (où l’on fait la cérémonie de deuil) et qui sont tournés vers les affligés (qu’ils voient de près) sont dispensés de réciter le shema, et les autres (qui ne voient pas les affligés) y sont obligés. C’est d’après la décision postérieure (d’après le texte de la Mishna qui dit) que ceux qui se tiennent à l’intérieur du cercle sont dispensés de réciter le shema, mais non ceux qui sont à l’extérieur. Et ce que nous venons d’apprendre de l’obligation de la réciter pour ceux qui sont venus seulement en l’honneur des gens, et de la dispense de le réciter pour ceux qui viennent consoler les affligés, est une sentence antérieure. Nous avons appris (241)''T. (Sanhedrin 2, 2); ibid, f. 18.'' que lorsque le grand prêtre avait consolé les gens en deuil, le ségan (l’adjoint) les plaçait entre lui (le grand prêtre) et les assistants; ceux-ci alors passaient (l’un après l’autre, pour consoler les gens en deuil). R. Hanina rapporte qu’anciennement les assistants restaient (sur place), et les gens en deuil passaient devant eux. Mais, comme dans la ville de Sephoris, il a surgi des querelles (entre les assistants), R. José ben-Halaphta décida que les gens en deuil resteraient et que les assistants passeraient (l’un après l’autre) pour les consoler. – R. Simon de Thossephta rapporte qu’on a rétabli de nouveau l’ancien usage.
Pnei Moshe non traduit
תני ר' יודא אומר וכו'. בתוספתא שם:
העומדים משום כבוד. עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע:
משום אבל. משום כבוד האבל פטורין:
הרואים פנים. פני האבל פטורין:
הוי הדא דתנינן וכו'. כלומר דהש''ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא''כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן:
משנה אחרונה. היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ''ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע''כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש''ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה''ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק''ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין:
והאי דתנינן תמן. בפ''ב דסנהדרין גבי כ''ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס''א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר''ש תוספאה קאי דאמר שאח''כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא:
וְחַייָבִין בִתְפִילָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
Traduction
mais ils sont tous (la femme, l’esclave et l’enfant) obligés de dire la prière (amida), parce que chacun doit s’efforcer d’attirer sur soi la miséricorde divine.
Pnei Moshe non traduit
מבקש רחמים על עצמו. זה צריך לכולם:
וּבַמְּזוּזָה דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךְ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
Traduction
– Quand à l’observation de la mezuza, il est écrit (Dt 6, 9): Vous écrirez sur les portes de vos demeures (la Loi).
Pnei Moshe non traduit
דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך. ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו:
וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ.
Traduction
Tous sont obligés de faire la bénédiction du repas, parce qu’il est écrit encore (Dt 8, 10): Tu mangeras, tu te rassasieras et tu rendras grâce au Seigneur ton Dieu.
Pnei Moshe non traduit
ואכלת ושבעת וברכת. מי שהוא אוכל חייב לברך:
Berakhoth
Daf 25b
תַּמָּן תַּנִּינָן כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ אֲנָשִׁים חַייָבִין וְהַנָּשִׁים פְּטוּרוֹת. וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים חַייָבִין. אֵי זֶה הוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ כְּגוֹן סוּכָּה לוּלָב שׁוֹפָר וּתְפִילִּין. וְאֵי זוּ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ כְּגוֹן אֲבֵידָה וְשִׁלּוּחַ הַקַּן מַעֲקֶה וְצִיצִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִמִּצְוַת צִיצִית שֶׁהוּא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמָן גְּרָמָהּ. 25b שֶׁהֲרֵי כְסוּת לַיְלָה פָּטוּר מִן הַצִּיצִית. אָמַר רִבִּי לִייָא טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן שֶׁכֵּן אִם הָיְתָה מְיוּחֶדֶת לוֹ לְיוֹם וּלְלַיְלָה שֶׁהִיא חַייֶבֶת בְּצִיצִית.
Traduction
On nous apprend (244)''(Kidushin 1, 7); B., ib. Fol. 29.'' que tous les commandements positifs pour l’accomplissement desquels le temps est fixé sont seulement obligatoires pour les hommes, et que les femmes en sont dispensées; mais les commandements pour l’accomplissement desquels le temps n’est pas précisé (c’est-à-dire qu’on peut accomplir à toute heure) sont obligatoires pour les hommes et les femmes. -Quels sont les commandements pour lesquels le temps est précisé? Ce sont: la Suka (les tabernacles), le shofar (les trompettes de Rosh-Hashana) et les téphilines (les phylactères). -Et quels sont ceux pour lesquels le temps n’est pas fixé? - Ce sont: la restitution des choses trouvées à leurs propriétaires; la prise des petits oiseaux en renvoyant leur mère dans son nid (245)Voir plus loin (5, 3).; l’érection d’une galerie sur le toit (pour la sûreté des habitants), et le précepte des tsitsit (246)''Les tzitzithes: franges, aux coins des vêtements. '''' En voyant ces franges, est-il dit, vous vous souviendrez des commandements de l'Eternel et vous les observerez ''''. (Nb 15, 39).''. R. Simon dispense les femmes des tsitsit, parce que, pour accomplir de commandement, le temps est précisé, puisque tout vêtement destiné à l’usage de nuit n’a pas besoin d’avoir de tsitsit R. Abina expliquant le sens des docteurs (qui comptent les tsitsit parmi les commandements pour l’accomplissement desquels le temps n’est pas précisé) dit: le vêtement du jour qu’on emploie aussi la nuit doit avoir des tsitsit
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. פ''ק דקידושין וגרסי' שם בהלכה ז' נמי להא דלקמן:
ותפילין. שאינו נוהג בשבתות וי''ט שהן גופן אות:
שהרי כסות לילה פטור מן הציצית. אפילו לובשו ביום:
טעמון דרבנן שכן אם הכסות מיוחדת לו ליום וללילה חייבת בציצית אף אם לובשו בלילה:
תַּנִּי כָּל מִצְווֹת שֶׁאָדָם פָּטוּר אָדָם מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְהָא דְתַנִּינָן שֶׁאֵינוֹ חַייָב בַּדָּבָר אֵין מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן. הָא אִם הָיָה חַייָב אֲפִילוּ אִם יָצָא מוֹצִיא. אָמַר רִבִּי לִייָא שַׁנְיָא הִיא בִּרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב בָּהּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ. מִי שֶׁאָכַל הוּא יְבָרֵךְ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי הֲווּ יָֽתְבִין וְאָֽמְרִין לָא מִסְתַּבְּרָא בְקִרְיַת שְׁמַע שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְשַׁנֵּן בְּפִיו. לָא מִסְתַּבְּרָא בִתְפִילָּה שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
Traduction
Nous enseignons que, pour tout commandement positif accompli par l’homme, il peut le faire (au temps prescrit) pour son prochain, excepté la bénédiction du repas. – Nous avons appris (247)(Rosh Hashana 3, 8). que, pour le devoir (religieux) auquel on n’est pas tenu, on ne peut pas en dispenser les autres qui y sont obligés (en les remplaçant). Mais quant aux devoirs auxquels on est obligé, même après les avoir accomplis, on peut remplir pour les autres et les en dispenser. – R. Ilaiia ajoute que, dans ce cas, la bénédiction du repas est acceptée (on ne peut pas la faire pour les autres), car il est écrit (ib.): Tu mangeras, tu te rassasieras et tu béniras l’Eternel, ton Dieu. Ce qui veut dire que chacun doit faire la bénédiction après son repas. R. José et R. Yehuda ben-Pazzi y comprennent le shema et les prières que chacun doit faire par soi-même pour attirer la miséricorde divine. ⁠—
Pnei Moshe non traduit
כל מצוה שאדם פטור וכו'. כלומר לא פטור ממש אלא שכבר פטר עצמו שבירך ואע''פ שהיא יצא מוציא אחרים ידי חובתן ויכול לברך להם חוץ מברכת המזון שאם יצא אינו מוציא אחרים כדמפרש טעמא לקמן:
והא דתנינן. בסוף פ''ג דר''ה כל שאינו חייב בדבר וכו' ומשמע הא אם חייב בדבר אע''פ שיצא מוציא ומאי שנא ברכת המזון דקאמרת אם יצא אינו מוציא:
שנייא היא ברכת המזון דכתיב ואכלת וגו'. מי שאכל הוא יברך ואם כבר בירך לעצמו אינו מוציא את האחרים שלא אכל עמהם:
הוו מתיבין. היו יושבין ומתקשין באלו חלוקי דינים בברכות דחשיב לקמן:
אמרו לא מסתברא בק''ש וכו'. כלומר מאי שנא ק''ש מתפילה בדינא דמתני' דקתני דחייבין הן בתפלה ומשום דכי לא מסתברא שיהא של א' וא' מבקש רחמים על עצמו כדאמרינן לעיל וא''כ נימא נמי בק''ש כן דכתיב ושננתם וכי לא מסתברא שיהא כל א' וא' משנן בפיו:
מַה בֵּין סוּכָּה וּמַה בֵּין לוּלָב. סוּכָּה אֵינָהּ טְעוּנָה בְרָכָה אֶלָּא לֵילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן בִּלְּבַד. לוּלָב טָעוּן בְּרָכָה כָּל שִׁבְעָה. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי אָחָא הֲווּ יָֽתְבִין אָֽמְרִין מַה בֵּין סוּכָּה וּמַה בֵּין לוּלָב. סוּכָּה נוֹהֶגֶת בַּלֵּילוֹת וּבְיָמִים. לוּלָב אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם. הָתִיב רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמַיָּא הֲרֵי תַלְמוּד תּוֹרָה נוֹהֵג בַּלֵּילוֹת כִבְיָמִים. מַיי כְדוֹן סוּכָּה אֵיפְשַׁר לָהּ לִיבָּטֵל. תַּלְמוּד תּוֹרָה אִיפְשַׁר לָהּ שֶׁלֹּא לִיבָּטֵל.
Traduction
Quelle différence y a-t-il entre la Suka et le lulav? C’est-à-dire: pourquoi faut-il faire la bénédiction de la Sukale soir (qui précède) le premier jour des tabernacles (une fois seulement), tandis que, pour le lulav, il faut la faire tous les sept jours (tous les matins de la fête des tabernacles)? – R. José et R. Aha faisaient dans une assemblée la même question, et voici quelle fut la réponse (248)Tossefta, ch. 6.: parce que le devoir est de rester dans les Sukot (tabernacles) tous les sept jours (de la fête), y compris les nuits, tandis que le lulav n’est obligatoire que pendant le jour (chaque jour à part). – R. Jacob Déromi (249)Du Darom (sud). Cf. Ci-dessus objecte alors: L’étude de la Loi est aussi obligatoire la nuit que le jour (et cependant il faut faire la bénédiction chaque fois qu’on s’y met)? - L’homme, répondit-il, peut s’abstenir de manger, pendant la fête, des choses qui n’exigent pas de bénédiction, comme, par exemple, des fruits qu’on peut manger hors des tabernacles (et dans ce cas on n’a pas besoin d’y passer son temps, ni de faire la bénédiction tous les jours), tandis que le lulav est un commandement positif (pour chacun des sept jours de la fête). – Quant à la bénédiction à faire en se mettant à l’étude de la Loi, elle a lieu parce qu’il est écrit: tu l’apprendras jour et nuit (Ps 1, 2).
Pnei Moshe non traduit
מה בין סוכה ומה בין לולב. כלומר ותו הוו יתבין ומקשין על חלוק מנוסח הברכה של סוכה משל לולב דסוכה מברכין לישב בסוכה ולולב מברכין על נטילת לולב כדקתני בתוספ' דמכלתין פ''ו ומייתי לה לקמן בפ' הרואה:
סוכה אינה טעונה ברכה אלא ליל יו''ט הראשון בלבד. שינויא הוא כלומר דהדרי וקאמרי שאני האי מהאי דעל סוכה קתני בתוספתא שם וכן הכא לקמן פ' הרואה דאינו מברך עליה אלא לילי י''ט הראשון כשנכנס לתוכה והלכך אין לברך על ישיבת סוכה דהוי משמע על ישיבה שהוא חייב לישב בה כל שבעה והלא אינו מברך עליה אח''כ אע''פ שחייב לישב בה ואינו מברך אלא לישב בסוכה והיינו מיד ובהתחלה וברכה זו פוטרת כל שבעה אבל לולב כיון שצריך לברך בכל יום ויום מברך על נטילת לולב כלומר על כל נטילה ונטילה של יום ויום שכל א' וא' בפני עצמו הוא וכדלקמן:
ר' יוסי ור' אחא הוו יתבין ואמרין מה בין סוכה ומה בין לולב. כלו' דהיא גופה הוה קשיא להו מאי שנא סוכה דקתני התם שאין מברכין עליה אלא בלילי י''ט ראשון בלבד ומאי שנא לולב דקתני דמברכין עליו כל שבעה והלא שניהם נוהגים כל שבעה והדרי קאמרי דהיינו טעמא סוכה נוהגת בלילות כימים ומכיון שבירך עליה בלילי י''ט ראשון יוצא בברכה זו כל שבעה שהרי אין הפסק בהן שנוהגת כל שבעה רצופין אבל לולב כיון שאינו נוהג אלא ביום ולא בלילה א''כ מפסיקין הלילות ביניהם וצריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו:
הרי תלמוד תורה נוהגת בלילות כבימים. ואפ''ה צריך לברך ברכת התורה בכל יום ויום ומאי שנא מסוכה:
מאי כדון. והשתא מאי טעמא בזה וקאמר דהיינו טעמא דשאני סוכה מתלמוד תורה:
סוכה אפשר לה ליבטל. בתמיה וכי אפשר לה להבטל ממנה כל שבעה והלא הוא צריך לאכול בה כל שעה שהוא רוצה ביום ובלילה וכן חייב לישן בסוכה וא''כ אין שום הפסק בסוכה כל השבעה וכשהוא מברך בתחילת שבעה פוטרת הברכה את כל הימים שחייב בה אבל תלמוד תורה איפשר לו שלא ליבטל בתמיה והלא צריך הוא לישן וכשישן אינו עוסק בתורה וא''כ כבר יש לה הפסק והלכך צריך לברך בכל יום ויום בפני עצמו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source